היו שלום ותודה על המילים

זה פוסט פרידה.

לא פשוט.

מורכב.

כמו החיים.

הבלוג הזה יצא לדרך לפני כמעט חמש שנים.

חמש שנים בהן הרשיתי לעצמי אט אט להיפתח,

לשתף, לחלוק, להתרגש, ואפילו ליצור דו-שיח.

אם הייתם פוגשים אותי לפני חמש שנים

והייתם מספרים לי שיהיה מין יצור שכזה בחיי

שחושף במילי מילים 

את

נימי הנימים,

פגמי הפגמים,

הכוחות הגלומים,

הכאבים,

ההנאות,

השמחות,

התגליות,

הכישרונות,

ומגוון היכולות

שבי,

אם הייתם מספרים לי שהקישקעס שלי יהיו מוצגים קבל עם ואינטרנט

ללא אפשרות להסתתר,

הייתי בוודאי אומרת לכם שאתם משוגעים.

שדבר שכזה לא יכול לקרות לעולם.

שאני אדם פרטי ולמה שארצה שתדעו?

ולמה שארצה אני לדעת

אותי?

אבל קרה והיה וכעת הזמן לסיים.

אני מתחילה את דרכי כמטפלת ומבינה שהחשיפה הזו אולי כבר פחות נכונה לי.

פחות נכונה למטופלים שלי.

ושלא תתבלבלו,

ההחלטה הזו נעשית לאחר המון לבטים ומשאים ומתנים ביני לבין עצמי.

אבל ככה זה.

פשוט ככה.

אני מאמינה שבכדי להועיל למטופל 

על המטפל להיות (עד כמה שמתאפשר) דף חלק

ומכיוון שאני פותחת דף חדש בחיי

זה הזמן לסגור את הדף שהיה.

הדפים שהיו

ספוגים

בכל מה שאני.

הבלוג הזה אפשר לי מזור ונחמה ותובנות. אינספור תובנות.

הוא אפשר לי לגלות שאני באמת משהו מיוחד.

הוא אפשר לי לזקוף קומה, להתהלך בעולם בתחושה של משמעות.

הוא אני.

וכעת אני מבינה שגם בלעדיו

אני זו אני.

על כל המגרעות והמעלות שבי.

אני רוצה להודות לכם, לכן.

לקוראות ולקוראים.

על שהייתם וליוויתם,

חיזקתם ושיתפתם.

על שפניתם, לפעמים פנים מול פנים ולפעמים וירטואלית,

וסיפרתם שמשהו נגע בכם, שגם לכם כך וכך קרה,

שמשהו התחזק בכם, התחדד לכם,

ושפשוט אתם אוהבים.

אני מעריכה כל אחת ואחד מכם,

אוהבת ומודה ממעמקי לבי.

הבלוג יעלם בעוד מספר ימים ויהפוך לבלתי נראה,
כמו במין קסם כזה. פוף!
אל דאגה, אני שומרת עליו עבור משפחתי וילדיי
שאולי ביום מן הימים ירצו לקרוא בו.
ואולי בעתיד הוא ירצה שוב להתגלות, מי יודע.
מה שבטוח - הוא מהווה אוצר עבורי ויקר לי מפז.

אני לא נעלמת, חלילה, ממשיכה בפרויקט הצילום שלי 

"חשופה"

במרץ רב.

נפגשת המון

מצלמת המון

עורכת המון

וכמובן שהספר בדרך :)

מוזמנים בחום להמשיך ולעקוב

בדף הפרוייקט 

שמתעדכן בתדירות גבוהה.

*

אני אף פעם לא מבקשת,
אבל הפעם מאד אשמח אם מי שרוצה ישאיר כאן כמה מילים בתגובות

שלא ארגיש לבד עם הצעד הזה, שהוא משמעותי עבורי עד מאד.

*

חיבוק

ושוב תודה.

איילת

* צילום פרידה ממני אליכם