ביחד ובנפרד

 
אני לא כל כך יודעת איך לפתוח את הפוסט הזה.

 כל כך הרבה קורה בחודשים האחרונים...

אז רגע, אני מסדירה נשימה, מתרכזת.

בעצם, על זה אני רוצה לספר לכן!

על יומיים של הסדרת נשימה.




לא כתבתי כאן מזמן, כבר כמה חודשים, וזה תמיד סימן להיפר-ונטילציה.

מאז שהתחלתי לצלם את פרויקט חשופה , עליו סיפרתי כאן (ועוד בוודאי אספר...) אני בתנועה בלתי פוסקת.

אני לא מתלוננת, חלילה, צריכה ואוהבת את האדרנלין הזה שזורם בדם, אבל מה לעשות שגם משוגעות כמוני מתעייפות לפעמים.

אז קבעתי עם אמא שלי פסק זמן וביום בהיר אחד נכנסנו לאוטו ויצאנו לדרך.

התכנון היה כזה:

לנוח. לנוח. לנוח עוד קצת ובין לבין לצלם.

איכשהו העניין קצת התהפך ומצאתי את עצמי

מצלמת, מצלמת, מצלמת עוד קצת מצלמת ובין לבין נחה.

למה?

אז ככה...
 

הכל בעצם התחיל לפני כמה חודשים כשצילמתי אישה מיוחדת במינה,

מור אסאל

הגעתי לביתה אשר במצפה הילה וידעתי שהרומן שלנו רק התחיל.

דיברנו על כל מה שמעניין ובין נושאים כמו אימהות, ילדות, זוגיות עלה גם נושא החברות.

גיליתי שבמקום הזה ממש, אי כאן בגליל המערבי, מתקיימת לה קהילה יצירתית, חמה ושוקקת חיים

של נשים שהן חברות. חברות טובות.

כאלה מין חברות שתומכות זו בזו, דואגות זו לזו, מטפלות זו בזו ובעיקר מניחות האחת לחברתה לחיות את חייה עם המון פירגון כנה וטהור והמון אוויר.

היה לי ברור שאני עוד אשוב.
 

ואכן, כך היה.

נחתנו, אמי ואני, היישר אל זרועותיהן המחבקות של נשות הילה.

הן קיבלו את פנינו עם תה חם, חיוך והמון אור שעטף אותנו ברוך.

והאור הזה, המיוחד, המלטף, עוד ילווה אותנו ביממה וקצת אותה נבלה כאן, במצפה הילה.
 

עברתי לי מבית לבית, מסטודיו לסטודיו, מאישה לאישה.

דיברנו, צילמנו, חייכנו, חיבקנו.

כמה שעות צילום ואז כמה שעות מנוחה בחדר, בחאן המדהים אצל תמי.

והחדר הזה...עם האור המיוחד של מצפה הילה שמגיח לו בעדינות דרך הויטרינה הגדולה.

המפלט שלנו.

שם ישבנו, אמי ואני, דיברנו, הקשבנו, שתקנו

השלמנו פערים של חודשים עמוסים בעשייה.

עשייה שלה ועשייה שלי.

עשייה שלנו.

מה בעצם התרחש ביממה הזו?

חיבורים.

חיבורים שבמעמקי הנפש

חיבורים שבין אמא לבת

חיבורים שבין נשים מדהימות אותן אני רוצה להציג כאן בהמון אהבה והערכה.

כל אחת שלחה לי כמה מילים

ואני, איך לא?

חיברתי.

אז נצא לדרך?
 
 
אורלי
 
שמי אורלי פורת , מחדשת רהיטים

ובמילים אחרות - פירוק, הרכבה מחדש, צירוף, ושימוש משומש

וזוהי מהות הקיום שלי, ואולי של כולנו

אני מפרקת את עצמי לפעמים לגורמים, מרכיבה אותה מחדש, מצרפת ומשתמשת

משנה וממתינה ,מוסיפה ,מורידה,. מתקנת, בודקת ואז שוב בודקת, מפרקת וחוזר חלילה

וכך גם ברהיטים - אוספת ,ממיינת ,מפרקת, משייפת, מרכיבה, מבריגה, מעצבת, צובעת ובסוף על הכל מורחת לכה.(את הלכה משאירה רק לרהיטים). 

אני אוהבת את העבודה שלי, את הסטודיו שלי ואת השגרה שלי. מתרגשת מחומרים יומיומיים, חומרים שהזמן הוסיף להם גוון, חיבורים שיצאו מהקשרם וקיבלו אמירה חדשה

אני יוצרת במצפה הילה, מקום שאם לא הייתי גרה בו היה נראה לי דמיוני

אני מחוברת למקום ועטופה בחברות מפרגנות מאפשרות ואהובות. יחד אנו יוצרות מציאות משלנו

החברות שלי נותנות לי השראה ושותפות לדרך

תודה רבה לכן

 
 
 

 יאהלי

שמי יאהלי יקותיאלי.
 
את מסע חיי לא הייתי יכולה לחלום. מסע שכזה אפשר לחוות רק בחיים ארציים, כאלה בהם הנשמה שוכנת בתוך גוף, נעה במרחבי הזמן מרגע הלידה אל המוות. מהמים ברחמה של אימי אל רחם הלא נודע הממתין לאספני.

מתוך כלי הטיפול שרכשתי במהלך השנים אני חווה את הטיפול במים כמרתק ומאתגר, מופלא ובלתי צפוי. בת לרב חובל גדלתי למרגלות הר הכרמל וחופי הים. המים הם בית עבורי. במים תמיד חשתי חופש, ומצאתי שקט. 

כמטפלת מים (בשיטת וואטסו \ ווטרדאנס) אני זוכה להיות נוכחת ושותפה לנפלאות הריפוי שהמים מאפשרים

עצמתי עיניי והנה...

צבעי הקשת מסתננים

חודרים את שחור עפעפי.

גופי במים החמים

עטוף ומלוטף

מתמסר וצף

נשימתי והלמות ליבי באוזניי 

פקחתי עיניי והנה....

עינייך בעיניי

זכרונות לב שבריריים

תשוקות ופחדים

השתקפויות

בחוץ ובפנים.
 
*
 
יאהלי הזמינה אותי לצלם סשן טיפול במים שהעניקה לנטע, חברתה המקסימה.
 
מיותר לציין שהיה מרגש במיוחד
 
ומאחורי עינית המצלמה דמעתי פה ושם בין קליק לקליק
 
*
 




 
יערה
 

אני קרועה על בדים!
 
אוהבת אותם מאז ומתמיד. יש לי תשוקה חזקה לצבעים ,לטקסטורות, למגע ולרכות של הבד.

 מה שאני אוהבת בעבודה היצירתית שלי זה את הקסם שנוצר בחיבור בין הבדים.
אני אוהבת שילובים שמחים, מצחיקים ושובבים

 זה אף פעם לא מפסיק להלהיב ולאתגר אותי
לכן קראתי לסטודיו שלי "תופרת צבעים".
אני חיה במצפה הילה 16 שנה וזה מקום מיוחד ונפלא.
החברות שלי בהילה מלוות אותי מתחילת הדרך, כשהבנתי שמה שאני רוצה לעשות זה לתפור ארנקים, תיקים ופריטי
 
טקסטיל...הן מחזקות אותי מתלהבות איתי ונותנות לי המון כוח תמיכה ואהבה.
 



 



 
מור

שמי מור אסאל

אני גרה במצפה הילה כבר 14 שנים, וזה המקום הראשון שבו הרגשתי מהרגע הראשון בבית.

בבית אני עובדת, חיה, כותבת, מטפלת. כמעט אין לי צורך לצאת החוצה, מחוץ למצפה.

דווקא השקט הזה מבחוץ תומך בי, כשמבפנים יש תמיד דחף בלתי פוסק, רעיונות בלתי נגמרים, רעש של עבודה מתמדת: תמיד יש עוד משהו שאני רוצה לעשות: גם לכתוב בעיתון, גם לכתוב הרצאות להורים ולנשים, גם לטפל בתטא הילינג...

השקט החיצוני נחוץ לי כמו אוויר לנשימה.

אני אוהבת את המצפה ואני אוהבת את החברות שלי.

יש כאן קהילה אמיתית, של נשים מיוחדות, יוצרות, מקוריות. אין דברים כאלה - לגדל ילדים יחד עם חברות שגם גרות לידך, גם מהוות לך השראה, גם מקור תמיכה. אנחנו משק אוטרקי: עוזרות אחת לשניה, זו מטפלת בזו שמעצבת לזו שתופרת לזו שמצלמת להיא. החברות שלי כאן הן משפחה במלוא מובן המילה, ואני מודה להן ועליהן ללא הרף.

 
 




מיכל
 
אני מיכל קרן גלמן, קרמיקאית.
 
מחוברת לחומר מזה שמונה שנים. לשה, מרדדת ומקפלת אותו בשמחה וסקרנות שלא נגמרים. מעצבת ומייצרת כלים שימושיים , מלמדת ומעבירה סדנאות ברחבי הארץ. מוכרת בירידי אמנות ולייפסטייל גדולים בארץ, ובחנות אטסי תחת המותג Freefolding .

שמחה תמיד לביקורים בסטודיו , מוזמנים!

אני אוהבת את החברות שלי. אני יודעת שהן תמיד בשבילי שם גם אני שוקעת לתוך המולת חיי הפרטיים ולא יוצא להפגש. כשאנחנו נפגשות הכל מוכר וקרוב. התמיכה והחיבור עם הנשים המדהימות האלו הם חלק מהנוף הנפלא שאני חיה בתוכו. זכיתי.

שהן תמיד שם בשבילי גם אם אני...
 
 



* בהמשך לתמונה כאן למעלה, הבהרה קטנה:
 
כפי שכתב בגלויה היפה הזו, הדברים פחות שבירים משנדמה לנו אבל לפעמים בכל זאת יש להם תפרים על הפנים שמונעים מהם לקחת חלק ולהצטלם.
 
אז מיכל תצטלם בפעם אחרת. בינתיים כדאי לבקר בפוסט שכתבתי עליה לפני כשנתיים (וואו! כבר עברו שנתיים!)
 
 
סוניה
 
 
"סוניה" הינו סטודיו לעיצוב אופנה במצפה הילה המציג קולקציות עונתיות מתחלפות ולצידו האטלייה בו הן מעוצבות.
 

הקולקציות מורכבות מפריטים ייחודיים, חד פעמיים, שנתפרים במקום תוך הקפדה על כל פרט בתהליך היצירה.
 
הבגדים מאופיינים בקו נקי ומחמיא המאפשר לכל אחת להיראות נשית ומיוחדת ביום יום ובאירועים.
 
מוזמנות לבקר, למדוד ולהתחדש.

ובנימה אישית:

מבחינתי, זו התגשמות של חלום...

למדתי עיצוב אופנה בשנות העשרים של חיי ורק לפני כשבע שנים, לאחר סיום פרק ארוך בעבודה מאוד אינטנסיבית ובתחום שונה לחלוטין, הצלחתי להגשים את חלומי.

זה קרה בשלבים...

בהתחלה, חזרתי ללימודים, לריענון הזיכרון... התחלתי ליצור בסלון הבית בעזרת המכונה הביתית הישנה שלי. בשלב הבא, עברתי לממד הקטן וקניתי ציוד מקצועי יותר, עד כמה שהמקום איפשר זאת... ולפני כשנתיים עברתי לסטודיו מרווח, מאובזר נעים ומאיר, שבנינו מתחת לבית, בו אני יכולה לשכוח את עצמי לימים ארוכים, ללא תחושת זמן.

כל שלבי הכנת הבגד , מהרעיון עד המוצר המוגמר, נעשה על ידי בתוך הסטודיו. כך מתאפשר לי לעצב ולתפור בגדים ייחודיים שלא חוזרים על עצמם וכמעט כולם מעוצבים ונתפרים בהשראת חברותיי והנשים שבסביבתי.

כיום אני לא יכולה לראות את עצמי עוסקת בשום תחום אחר.

אני מאושרת שזכיתי באמונה ובתמיכה מהבית, מהחברות הקרובות ומהנשים ביישוב המכיל והאהוב כל כך ,בו אני מתגוררת כמעט 20 שנה.

זהו המקום להודות לכל חברותיי ולמשפחתי האהובה ולך איילת על הרעיון הנפלא.
 




 
תמי 
 
שמי תמי כהן 

תמיד אהבתי עיצוב, תמיד עיצבתי.
עיצבתי את החדר שלי, את הקן בתנועה, את מסיבת פורים, את הבית השכור, את הבית הראשון שבנינו, את הבית השני שבנינו, כמה פרוספקטים וקטלוגים בדרך ולפני כמה שנים עיצבתי את תמר וגפן, הבייבי שלי.
 
תמר וגפן הוא מתחם אירוח שנבנה באהבה גדולה לעיצוב והקפדה על פרטים קטנים, כבוד והערכה לטבע, לאירוח, לפשטות של פעם, לחברות ואהבה, לבן הזוג הנפלא שלי שהלך איתי יד ביד במסע הזה של הגשמת החלום, לשלושת בנותיי הנפלאות, למצפה הילה-הבית, לכל כך הרבה דברים טובים שמקיפים אותי כאן בגליל, בהילה,
 
בקהילה הנפלאה שאני חלק ממנה, קהילה גדולה וגם קהילה יותר קטנה של נשים כמוני, יוצרות, תומכות, אוהבות, מחבקות ומלאות אהבה, אהבה אמתית, בלי פוזה, לא מציקה, לא תובענית, כזאת שמאפשרת, שנותנת מקום להשתלב עם אני רוצה ומניחה לי כשאני לא, כזאת שאני יודעת שתמיד היא שם מאחורי, איתנה וחזקה ללא תנאים וללא מסכות
 
זכיתי, זכיתי לגור כאן ולהיות חלק מכל הטוב הזה!
 
*
 
לפני שלוש שנים (מה?! כבר עברו שלוש שנים?!) העברנו סופ"ש מפנק אצל תמי וירון.
 
 
כיף להיזכר :)
 
*
 

 

 
ועכשיו ביחד...
 


כשנפגשנו כולנו, לטיול קצר ממש מאחורי הסטודיו של סוניה,  הצטרפו לחגיגה גם פנינה ודפנה המקסימות.
 
דפנה עוסקת בעיצוב גראפי ובפנג שווי ופנינה בצורפות.
 
שמחה להציג גם אותן כאן
 
 
דפנה
 

אתחיל מהסוף.

חזרתי לעבוד בסטודיו.

אחרי פסק זמן של כשנתיים חזרתי לעיצוב ממקום של שמחה והתלהבות מחודשת.

כנראה שיש דברים שהם מובנים בתוכנו וגם אם מתרחקים ובודקים כיוונים אחרים -

הם מחכים בסבלנות.

בפסק הזמן הזה העשרתי והרחבתי את עולם הידע והנפש שלי -

בעיקר התעמקתי בלימוד ויישום פנג-שואי אצל מספר מורים, שכל אחד מהם פתח לי דלת לעולם מופלא ומרתק.

התנסיתי בקרמיקה אצל מיכל גלמן - אחת מנשות המצפה המוכשרות- וגיליתי את נפלאות המרכוז והחומר
עשיתי קורס תטא הילינג שמאפשר לי עד היום נקודת מבט “גבוהה” על המציאות שלי

בניתי בית (טוב... עופר בנה ואני תכננתי)

טיילתי, נחתי, קיבלתי תובנה שאני בשנים של הכנה, של צמיחה מבפנים

ושחררתי את עצמי מהסחרור של עבודה מסביב לשעון

(ומסתבר שזה לא כ”כ פשוט כמו שזה נשמע..).

כיום אני עוסקת גם בייעוץ פנג-שואי וגם בעיצוב גרפי.

הבנתי שאני גם וגם - ומבחינתי זה רק מחזק את שני התחומים ואת מרחב הנתינה.

אפשר לראות כאן מה אני עושה.
 
ונחזור להתחלה...

הגענו למצפה לפני 16 שנים והקמנו פה את המשפחה שלנו, גם האישית וגם המורחבת. זה מקום מופלא לחיות בו.

אישית זכיתי לעבוד עם כל אחת מהיוצרות שמופיעות כאן - בצורה זו או אחרת - וזה תמיד עניין משמח.

כל אחת מאתנו תורמת מהידע והניסיון בתחומה מה שמאפשר לכולנו לגדול בקצב אישי

תוך שאנו מוקפות בתמיכה מעשית ובעיקר בהרבה הקשבה ואהבה.

בשני כיווני העשייה שלי מה שמנחה אותי הוא האדם שאתו אני עובדת.

משמחת אותי ההיכרות עם מישהי חדשה, היכרות שיכולה להיות עמוקה מאד, בזמן קצר מאד.

היכרות עם תחומי עניין מגוונים שמצריכים ממני לימוד, מאתגרים את החשיבה ומכניסים הרבה עניין.

אני אוהבת את החלק המרתק של הדרך שמתגלה כל פעם מחדש.

את ההליכה לאורך השביל של מישהי אחרת,

לראות את האדמה והשמים דרך העיניים שלה -

ואז להשתלב חזרה במסלול שלי, כשקצת ממנה - נשאר איתי.

 

 
פנינה

אני צורפת בכסף וזהב יותר מעשרים שנים, אוהבת גם אש וגם שקט והתכשיטים מאפשרים את השילוב שבתוכו מרגישה הכי בבית. שאפשר...
 


אנחנו נפרדות כעת.
 
פורמות את החיבורים הפיזיים שטווינו יחד.
 
החיבורים בנפש יישארו לנצח.
 
תודה רבה לכן,
 
נשים אציליות
 
נשים רגישות
 
נשים אוהבות
 
נשים חזקות
 
נשים מרשימות
 
נשים מעוררות השראה.
 
 
*
 
אורלי פורת - חידוש ועיצוב רהיטים
 
 
טלפון  : 0526522168
 
מייל : orlyporat54@gmail.com
 
*
 
דפנה גור - עיצוב גרפי וייעוץ פנג-שואי
 

טלפון : 052-4672323
 
*
 
יאהלי יקותיאלי - אבלון
 
 
 
טלפון : 050-2555878
 
מייל : avalonhealingspa@gmail.com
 
*
 
יערה מנשה - תופרת צבעים
 
 
טלפון : 054-3399871
 
*
 
מור אסאל
 
 
 
טלפון: 050-8833416
 
*
 
מיכל קרן גלמן - Freefolding ceramic
 
 
 
 
טלפון : 052-4703071
 
 
*
 
סוניה ברקוביץ'
 
 
טלפון : 052-8177474
 
*

פנינה - צורפות




טלפון : 0526240920
 
*
 
תמי כהן - תמר וגפן
 
 
 
טלפון : 050-9978911
 
*
 
וכעת, הודעה משמחת!
 
כמיטב המסורת
 

מתאגדות מעצבות מצפה הילה
 
 

ב28/3 יום שבת
 

 כל אחת פותחת את הסטודיו 
 

 בין השעות 10:00-18:00
 


דברים מיוחדים וחד פעמיים
 

אותם תוכלו לרכוש לעצמכם וכמתונות חג.
 
 
*
 
 
 

14 תגובות:

  1. פוסט יפהפה. אני שמחה שחזרת עם פוסט חדש ומראה נפלא ןחדש לבלוג.

    השבמחק
    תשובות
    1. תודה רבה מיכל! גם אני שמחה לחזור :)

      מחק
  2. אנונימי20/3/15

    מקסים

    השבמחק
  3. נטאלי20/3/15

    פוסט מקסים.
    עשית לי חשק להגיע לשם, נשמע כמו חלום.

    השבמחק
    תשובות
    1. תודה רבה! מאד מאד מומלץ להגיע ולהכיר את המקום המקסים הזה מקרוב :)

      מחק
  4. מקסים ומרגש!

    השבמחק
  5. וואוו פוסט חלומי, תודה על ההצצה.

    השבמחק

Related Posts Plugin for WordPress, Blogger...