אז תבל הייתה כמו שהילדים ציירוה

ציור של ילדים 

מילים : נתן יונתן


אז תבל הייתה כמו שהילדים ציירוה
חרציות של זהב
שמשות קטנות של ילדותי
לב מאהב
סוסי הלבן רעה בדשא
דבורים ארו דבש
ילדים לכדו פרפרים ברשת
ותבל כמו שהילדים ציירוה
למעלה לבן של רוח
מתחת לרוח

שמים פרחים אדמה
חיות שרשים מים
למטה מהם קו

מה רואים אחריו?
שוב מתחילה הרוח
שמים פרחים אדמה
חרציות של זהב
אחר-כך קיץ
אחר-כך סתיו.
אחר-כך... אבא, נגמר לי הדף.

שישה מפגשים.
לא יותר. לא פחות.
אנחנו מגיעות בכל יום שלישי בבוקר,
מחייכות זו אל זו,
מניחות מחברות פשוטות למראה
שמכילות עולם ומלואו
על השולחן המנוקד של חגית.

צילומים : יעל שמואלי

בחיוך גדול,

באהבה של אדם שעושה את הדבר אליו ליבו נמשך,

היא פורשת בפנינו

בנדיבות אינסופית

את משנתה.

את תשוקתה.

את אמנותה.

את השמש והירח שלה.

צילומים : יעל שמואלי

אנחנו נסחפות אחריה

בהנאה גדולה

בסקרנות של ילדות

שאבדה ושבה אלינו.

בצימאון,

ברעב

ליצירה

שהיא פשוטה

ועמוקה

ומתפתלת החוצה ממעמקי הבטן

ומרפאת

ומטלטלת

וחושפנית

וחבוייה

ומשמעותית. כה משמעותית.

צילומים : יעל שמואלי

עוד טכניקה

ועוד טכניקה

ועוד טכניקה,

חגית חושפת את כל סודותיה

ואנחנו מקבלות אותם למשמורת בידינו

בשמחה, בהוקרה, בכבוד גדול

לעשייה.

צילומים : יעל שמואלי

החומרים כמו קוראים לנו

הצבעים מפתים אותנו

ורוד

תכלת

כתום

צהוב

שחור

הו! השחור המופלא הזה!

צילומים : יעל שמואלי

אין כאן קישוטים

יש כאן קישקעס

יש כאן סיפורי חיים

יש כאן מכאובים

יש כאן רצונות

יש כאן זיכרונות

יש כאן יופי.

כמה יופי.

צילומים : יעל שמואלי

צהלות פליאה

ממלאות את חלל החדר.

אנחנו לא מאמינות שמכל כך מעט אפשר ליצור כל כך הרבה.

ולהיפך.

הלהיפך הזה, כמה הוא מופלא!

צילומים : יעל שמואלי

רכונות על יומן היצירה שלנו

מלטפות

מנקדות

מציירות פסים ארוכים בעפרונות ועטים עדינים.

מדביקות

מחתימות

מטפטפות

נושפות

גוזרות

מקפלות

ושוב

מלטפות.

צילומים : יעל שמואלי

אם יש גן עדן

הוא כאן

ממש עכשיו

אי אפשר להפסיק לחייך

גם כשבקצה העין עומדת דמעה

היא מבורכת

היא אני

היא אנחנו.

צילומים : יעל שמואלי

בתום כל מפגש

לא רוצות להיפרד

קשורות בחבלי היצירה

זו לזו

וזו אל עצמה.

אנחנו לא נפרדות

זה רק זמני

ההתמכרות נטעה בנו את שורשיה

והיומנים הפכו לחלק מחיינו.

הם קדושים,

לא פחות.

הם יומיומיים,

לא יותר.

תודה, חגית,
על הנדיבות,
על הפתיחות,
על הכנסת האורחים החמה,
על האהבה שלך,
על ההשראה שלך,
על העולם שלך
הכל כך נכון.

שיר לכבודך:

על שלושה דברים

מילים : לאה גולדברג

אמר הדייג היורד לים
אמר הדייג:
על שלושה דברים העולם קיים
על שלושה דברים

על מי הימים,
על חופי היבשת
ועל דגי המצולה העולים ברשת

אמר האיכר המוביל מחרשה
אמר האיכר:
עומד העולם על דברים שלושה
עומד העולם

על אדמת השדות
על גשמי שמים
ועל לחם מוצא בזיעת אפיים

אמר האמן בביתו הבודד
אמר האמן:
על שלושה דברים העולם עומד
על שלושה דברים

על ליבו של אדם
על יפי הטבע
על ביטוי הדברים בצליל וצבע

אמר האדם הפוקח עיניו
אמר האדם:
עושרו של עולם מה נפלא הוא
מה רב
עושרו של עולם

בוקר בוקר נלכד בלבי כברשת
העולם ומלואו
המצולה היבשת ואורות וצללים
וחגים וחולין
ומילים וצלילים ושדות שיבולים
וכל צבעי הקשת 

*

הסדנה הבאה של חגית כבר כמעט מלאה!
כל הפרטים כאן

*