Lula: טיפול עשרת אלפים

לא בכל יום אחיך הצעיר מתחיל התחלה חדשה.

אותו אח שישן מיטה מתחתייך בילדותכם,

אותו אח ששבר את היד ובכית בלילה מתחת לכרית כשראית כמה הוא אומלל,

אותו אח שתמיד שנא להפסיד בכל משחק אפשרי,

אותו אח שזרק עלייך כדורי שלג אי שם באמריקה הרחוקה,

אותו אח שיושב איתך לקפה בצהרי היום בלב תל אביב

ומרשה לעצמו לשאול, לשתף ולהתייעץ באופן שמעורר בך השתאות וגאווה גדולה,

אותו אח שלא מוותר לעצמו, שבודק לעומק מה נכון ומה לא,

אותו אח שעוד בילדותו נלחם באי צדק כזה או אחר שנכפה על מישהו מחבריו,

אותו אח שתמיד לקח על עצמו את מלוא האחריות.

אז אותו האח פותח ממש עכשיו

עסק חדש

וההתרגשות בשיאה!

שמו נדב,

נדב לנדאו

והוא חוגג השבוע את השקת המקום החדש שפתח בלב ליבה של ירושלים הקסומה.

הפוסט הזה ינסה להעביר לכם לפחות קמצוץ מהקסם שהם מחוללים כל יום מחדש

לכבוד ההשקה המרגשת

נרתמתי בשמחה לעזור בהפצת הבשורה

ואתן כמובן נהנות מהחגיגה!

הקשיבו הקשיבו!

mandi pendi

פותחת את דלתותיה

ומשיקה

הגרלה מ-ט-ו-ר-פ-ת-!

כל הפרטים בלינק ממש כאן!

(וגם בסוף הפוסט הצבעוני הזה...)

הצטרפו לחגיגה!

מכיוון שכאמור לא כל יום אח שלך יוצא לדרך חדשה

הרמתי עבורו הפקת אופנה מהממת שמציגה

את יופיו של המקום החדש וייחודו.

וכך, בוקר בהיר אחד עליתי לירושלים עמוסה בפריטים יפים שאספתי מארונות ביתי-

ספלים וקופסת כפתורים שהיו של סבתי, פריטי קריסטל ואביזרים בצבעים שמחים ומחיי נפש, ספרי עיצוב, אגרטלים שנרכשו באמסטרדם לאחרונה ואפילו בקבוק מרטיני במהדורה ישנה מאד שהיה שייך לסבי.

כל אלה התארגנו יחדיו על מנת לייצר סט מתחלף לצילומים בגוונים שונים בהתאם לגווני הלק המהממים שמוצעים במקום.

היה לי כיף אדיר לדאוג לסטיילינג, לצילום, לראיונות

ובכלל לבלות בוקר נעים במחיצת אחי האהוב ושותפו החדש.

התוצאה לפניכן.

קריאה מהנה

(ולא לשכוח להיכנס להגרלה השווה שיצרנו במיוחד עבורכן)

ראשית שוחחתי עם נדב אודות המקום המיוחד שהקים:

איך נולד הרעיון לפתוח מכון קוסמטיקה?

מטיולים שלי בחו"ל - ניו יורק, פריז, לוס אנג'לס.

ראיתי המון מכוני יופי וזה שאב אותי אל תוך התחום.

הבנתי שיש צורך של הרבה נשים (וגם גברים) לטיפולי יופי והחלטתי שאני חייב לעשות משהו בנידון.
המשכתי לחקור את התחום עם חזרתי לארץ וההתלהבות שלי רק הלכה וגברה.

המשכנתי לסייר במכוני הקוסמטיקה הרבים שיש בתל אביב, שם אני גר.

הבנתי שתל אביב רוויה במכונים, וחשתי שלפתוח מכון נוסף בעיר לא בהכרח יעבוד.

פתחתי בתהליך של כמה חודשים של סיורי לוקיישנים בכל מיני ערים בארץ והגעתי למסקנה שיש בירושלים את הצורך הזה. מצאתי את המיקום במושבה ומאוד התלהבתי. השאר היסטוריה.

כיצד התנהל תהליך ההקמה?

נפגשתי עם מספר מעצבים/ות והחלטתי לעבוד עם ליטל סמורי.

זאת עקב חיבור לסגנון החשיבה שלה שהתאפיין ברצון עז ליצור משהו "אחר" ושונה מהסטנדרט שאליו רגילים.
מיטל הציעה עיצוב מינימליסטי, בחירת הצבעים מדוקדקת, תאורה ייחודית, ארבע ספות מעוצבות,עבודת נגרות קאסטום מייד, כיורים מיוחדים וחדר טיפולים מחופה בזכוכית סבתא. אלה אלמנטים שמאוד התחברנו אליהם והתוצאה, לשמחתי מדברת בעד עצמה.

ספר לי על mandi pendi

דווקא הגודל של המקום היה המפתח מבחינתי. הוא מייצר תחושה של ביתיות וחום, בדיוק כפי ששכונת המושבה הגרמנית מתאפיינת. מעבר לזה, העיצוב מזמין את הלקוח פנימה מכיוון שמיד ניתן להבחין שמדובר פה בסטנדרט שונה מהרגיל. כאשר אנו משלבים את החדשנות שהמקום משדר יחד עם רמה מקצועית פר אקסלנס של טיפולים ומוצרים אנו בעצם מציעים חוויה מיוחדת במינה.

הרמה המקצועית באה לידי ביטוי בשימוש בסטריליזציה (חיטוי) ברמות הגבוהות ביותר (מכשיר סטריליזטור של מרפאות שיניים), שאיפה לשימוש בכמה שיותר כלים חד פעמיים, ואחידות במהלך הטיפולים של המטפלות.

אני מרגיש שהצלחנו להביא משהו אחר בתחום הטיפוח והיופי לנוף הירושלמי וגאה על כך מאד.

ומי אתה?

נדב לנדאו- בן 28, מתגורר בתל אביב.

בוגר קורס הקמת עסקים במט"י תל אביב.

רואה את עצמי בעולם העסקים גם בעתיד ומאוד נהנה מכך.

זהו העסק הראשון שאני פותח ואם לומר את האמת, לא דמיינתי שאגיע לתחום הטיפוח והיופי.

יחד עם זאת, אני מאוד שמח על כך ומרגיש שיצרתי כאן משהו חדש, שעוד לא נראה כמותו.

אני אוהב להכיר אנשים וליצור קשרים חדשים שאין לדעת לאן הם יובילו.

הדבר שאני הכי מתחבר אליו הוא העובדה שאני יכול להמשיך ולפתח רעיונות חדשים ולהגשים אותם.

המקום כל כך יפה ומזמין שהייתי מוכרחה גם לשוחח עם האישה שעומדת מאחורי תהליך העיצוב והתכנון:

ספרי לי קצת עלייך

אני ליטל סמורי, אמא לארבעה ילדים, מעצבת פנים וירושלמית.

נולדתי וגדלתי בירושלים ואני חיה ונושמת את העיר.

למדתי עיצוב קרמי בבצלאל והפעלתי סטודיו לעיצוב קרמי למשך חמש שנים.

עסקתי בבניית מודלים ותבניות- יותר בכיוון התעשייתי.

כמו כן עסקתי המון בפיסול וציור ומתוך קשרים עם חברים התקדמתי לתחום עיצוב הפנים.

גיליתי שכל דבר שכולל תכנון ובנייה בא לי באופן טבעי.

אני עוסקת בתחום כבר שלוש שנים מתוך הרגשה מאד טובה של סיפוק.

אני מאד נהנית ומרגישה שזו הדרך המושלמת עבורי לבטא את היצירתיות שבי, אני מרגישה שבתחום הזה הכול ממש מסתדר.

תכננתי וביצעתי כל מיני סוגים של פרויקטים- בתים, מסעדות, עסקים, ואני חושבת שהכי מעניין לעבוד על חללים קטנים- זה אתגר יותר גדול עבורי.

כיצד פיתחת את תהליך עיצוב החלל?

היה מאד חשוב גם לייצר מקום פרקטי שדורש המון המון פונקציות וגם ליצור אווירה ייחודית.

המקום הוא מאד קטן, חלל בגודל 35 מטרים רבועים בסה"כ, ממש אתגר עיצובי.

יש כאן 16 מקומות ישיבה שכוללים עמדות מניקור ועמדות פדיקור, חדר טיפולים ועמדת קבלה.

הכוונה הייתה ליצור מקום שהוא נקי ומינימליסטי אבל עם תחושה ביתית.

השתמשתי בשילובים של בטון, עץ בהיר, כורסאות וינטאג' ואלמנט המשרבייה.

החשיבה הייתה להביא את המקום הפרקטי אבל עם איזה שהוא טוויסט.

כל מי שנכנסת יכולה לבחור איפה הכי נוח לה לשבת- אם היא מעדיפה להיות חבויה מאחורי המשרבייה או דווקא לצפות החוצה אל הרחוב דרך הויטרינה. יש יותר תחושה של סלון מאשר של מכון יופי.

ספרי לי קצת על בחירת החומרים

המשרבייה למשל באה ממקום מאד נשי, של דוגמאות תחרה, והיא גם מתחברת מבחינה תרבותית לעיר ולאזור.

מבחינת הצבעים- יצרתי שילוב של אפורים בכל מיני גוונים שמייצרים תחושה של אווריריות ובהירות.

השימוש בבטון הוא בחירה שמטרתה הייתה להשלות את העין וליצור תחושה של חלל יותר גדול.

בדרך כלל למכוני יופי אין איזה שהוא אופי מוגדר, כאן הכל קאסטום מייד, ההצלחה כאן בעיניי היא שלמקום יש המון אופי.

יצרנו כאן פרטי נגרות ייחודיים על מנת לצאת מהמקום הסטנדרטי ועדיין שמרנו על הפונקציונאליות של המקום.

אלמנט נוסף ששילבתי הם הקרניזים. כשהתחלנו בתהליך השיפוץ חשפנו את התקרה המקורית של המבנה שהתגלתה כמאד גבוהה- 3.80 מטר. מכיוון שהקירות גבוהים ויש המון רעש חזותי של צבעוניות של לקים ורהיטים מגוונים חשבתי לייצר חגורה שהיא מצד אחד נייטרלית ומצד שני עם אופי מובהק. לכן בחרתי בקרניזים שעוטפים את כל החלל ומגדירים אותו.

האם היה עלייך לערוך מחקר מקדים טרם תחילת התכנון?

כן, בהחלט. קשה מאד להבין את כל דרישות המקום אז צריך לחקור ולבדוק מה הכי נוח.

זה מקום של המון ניסוי וטעייה ונכנסתי ממש לתהליך של חיפוש. אני מודה שיש בזה משהו מאד מפחיד כי זה חייב לתפקד. זה לא יכול להיות רק יפה.

הלכתי לעשות פדיקור-מניקור, משהו שאני לא רגילה אליו, וגיליתי שהכל יכול לעבוד גם אחרת. לא חייבים להישאר עם כורסאות הפדיקור העצומות והמעט מאיימות, אפשר גם לשים כורסאות ביתיות ונעימות שיוצרות תחושה אחרת אך עדיין משרתות את המטרה.

איך היה שיתוף הפעולה מול בעלי המקום?

כשנדב ודדי פנו אליי לראשונה הם דיברו על כך שהם מעוניינים ליצור מעין פיילוט שיתפתח לכיוון של חמישה סניפים נוספים

ייצרתי משהו שיהווה כרטיס ביקור, משהו שיהיה אפשרי לשכפל אותו בעוד מקומות כך שהחלל עצמו לא ישפיע על העיצוב. יחד עם זאת אני מסייגת ואומרת שכאן החלל מאד מושפע מהסביבה בה הוא ממוקם ועדיין ניתן לשחזר אותו במקומות נוספים.

היה אמנם לא פשוט לשכנע את בעלי הבית ללכת על משהו שהוא שונה מהמוכר בתחום, בשלב מסוים ממש לא היה להם מושג מה הם הולכים לקבל בסוף. זה כמובן דרש הרבה אומץ משני הצדדים.

התהליך התקדם מאד יפה כי הם הסכימו לסמוך עליי. הייתי מאד מדויקת, ידעתי בדיוק מה אני רוצה וגם ידעתי שייצא סופר מוצלח אבל כמובן שלא היה פשוט לייצר את המקום הזה.