זה אוריגאמי, מאמי

מתי בפעם האחרונה ניסיתם משהו חדש?
איך מרגישה לכם המילה הזו: "חדש"?
היא מלחיצה?
מעוררת?
מרגשת?
מפחידה?
כל התשובות נכונות?

אני מאד אוהבת לנסות לשבור שגרה מידי פעם,
להתנסות בדברים חדשים,
למרות שאני מפחדת מחידושים פחד מוות
אני קופצת עליהם בקפיצת קמיקזה
ולומדת לשחות בהם תוך כדי תנועה.
ואז לאט לאט החדש נהיה מוכר ונעים ואני ממשיכה לחדש הבא.

והכי אני אוהבת לחדש בתקופות של שגרה משעממת במיוחד
ע"ע- תקופת מבחנים.
ככה, בזמן שהייתי אמורה ללמוד למבחנים ולכתוב עבודות
מצאתי את עצמי בסדנת


Folded Light

הנהדרת בסטודיו של

סיפור כיסוי

מכירים את המשפטים האלה שאנחנו אומרים לעצמנו ואנחנו משוכנעים שהם אמת לאמיתה?
כמו למשל:
אני לא מאחרת אף פעם
עבודות מדוייקות משעממות אותי
אוריגאמי זה לגאונים

אז אמרתי. אז מה?

אז...
הגעתי לסדנה באיחור!
הרגשתי כל כך לא נעים שרק רציתי להיעלם בפינה...
מיטל המנחה, שעליה עוד אפרט בהמשך, קיבלה אותי בחיוך וזאת למרות למרות שבחוצפתי עיכבתי את כולם
(איזה פאדיחה!!!)

בהתחלה, כמו בהתחלה. מתחילים.

קיבלנו הסבר מפורט על טכניקת האוריגאמי אותה מפתחת מיטל לכיוונים מרתקים
בין היתר בתחום הקרמיקה והתאורה.
לאחר שנישנשנו כמה עוגיות יצאנו לדרך.
כל משתתפת (ומשתתף אחד) בסדנה בחרה לה סגנון של אהיל
ומיטל הכינה עבורה משטח נייר ושבלונה לקיפול.
וכך אט אט כל החששות מהלא נודע פרחו להן
ושקענו בעולם של קיפולים על גבי קיפלים על גבי קיפולים.

בזמן שכל אחת (ואחד) הייתה עסוקה ביצירה שלה
עברה בינינו מיטל והסבירה בסבלנות על הצעד הבא.
כך זה היה- צעד אחר צעד
בליוויה הנעים של מיטל.

במקביל, בין לבין, היא סיפרה על השיעורים המרתקים שהיא מעבירה לילדים מחוננים בנושא האוריגמי,
על הכלים וגופי התאורה שהיא יוצרת
ועל פילוסופיית העיצוב הנעימה והחכמה שלה.

נראה לי שעכשיו זה הרגע להציג אותה כראוי-

שמה מיטל קוממי
והיא מעצבת תעשייתית בוגרת המכון הטכנולוגי חולון
ובעלת הסטודיו

Kamidoro

רגועה, נעימה, מרתקת וכמובן מוכשרת-אש!

וכך, בין דיבור לדיבור
ובין קיפול לקיפול
נוצרו אט אט מבנים תלת מימדיים מרגשים מפיסת נייר לבנה ושטוחה.
לפתע הם קיבלו חיים- כמו בנגיעה.

תהליך היצירה היה עבורי מרגיע ונעים
התנועה החזרתית של הקיפול העבירה אותי למקום נעים ושקט עמוק בפנים
וחיוך דבילי נפרש על פניי.

כנראה שככה זה כשנהנים.

אז רגע,
אני כן אוהבת לעבוד מדוייק?
ואולי אני מספיק גאונה כדי להעז להתעסק באמנות האוריגאמי?

חזרתי הביתה עם אהיל אוריגאמי מקסים וחתיך-על.

בדיוק כפי שחלמתי ולמרות שקצת (טוב, אולי הרבה...) לא האמנתי שאצליח.

רציתי לשמוע גם על הסטודיו הנהדר בו שהינו בעת הסדנה

ולכן פניתי לבעלת הסטודיו שחלקה עימי מעט מעולמה וחלומותיה.

אני אביבית פורת, מתגוררת ואוהבת בתל אביב.

לאורך השנים למדתי והתנסיתי בטכניקות עבודת יד ויצירה שונות ומגוונות : תפירה ועיצוב אופנה, נגרות, צורפות, כדרות, בניית רהיטים מקרטון, עיסת נייר ועוד.

תמיד אמרו לי שנועדתי לעבוד עם הידיים וליצור. זה לקח לי שנים של עבודה במשרד, מול מחשב בתחום הפרסום והשיווק, להבין שהם צודקים... והיום כל זה משתלב לי לדרך חיים, לתשוקה גדולה, למקצוע.
יום אחד, כשהצטרפו יחד התנאים הקוסמיים שמאפשרים דברים כאלה, החלטתי להגשים חלום עתיק וללכת ללמוד רפדות.
נמשכתי למלאכה הזו מתוך תשוקה לעיצוב ולפריטי ריהוט מיוחדים, מתוך אהבה לבדים, לתפירה ולהלבשה.

אני מאוהבת ברהיטים שנעשו מזמן, בעשורים קודמים והכי הכי אני אוהבת את החידוש, את הפיכת הרהיט המרופט, עם הבד המוכתם והקרוע למשהו חדש ויפה. 

המעגל הזה, של הפיכת הישן למחודש במקום לקנות חדש עושה לי ולעולם הזה ממש טוב.

רפדות היא מהמלאכות האלה שהן 'עולם הולך ונעלם' יחד עם סנדלרות, גזרנות ועוד עבודות כפיים שאין בארץ מסגרת מסודרת ללמוד אותן וגם, איך לומר, אין יותר מידי קופצים.

רפדות היא מהמלאכות האלה שעוברות מאב לבן או מאמן לשוליה.

אז מאחר ואבי הוא בכלל מהנדס, יצאתי לי לחפש אמן שיסכים שאהיה השוליה שלו, הוא ילמד אותי את המקצוע ובתמורה אני אעבוד ממש קשה. לשמחתי נחתי נחיתה רכה במרפדייה בפלורנטין ואחרי תקופה ארוכה של לימודים תוך כדי תנועה ועבודת כפיים מאומצת, יצאתי לדרך עצמאית.

הסטודיו נמצא בחלל תעשייתי ומגניב בדרום תל אביב ובו אני מעצבת שלל מוצרים ופריטי ריהוט, מרפדת רהיטים, מעבירה סדנאות, תופרת, משפצרת ויוצרת.

יש בסטודיו גם אוסף של רהיטי וינטאג שנאספו ממקורות שונים והם מחכים לבית חדש.

כשחיפשתי חלל לעסק שלי 'סיפור כיסוי' - החלום שלי היה למצוא סטודיו גדול ובתוכו, לצד חלל העבודה שלי בו אני מחדשת ומרפדת רהיטים, יהיה מקום לסדנאות. רציתי חלל תעשייתי שברור שעובדים בו, לא משהו מלוקק ומצד שני כזה שנותן תחושה חמימה, ממלאת בהשראה וחשק ליצור.

מהפידבקים שאני מקבלת, נראה לי שהצלחתי (-: 

אני מאמינה גדולה בסדנאות יצירה חד פעמיות כיציאה מהשגרה, כפרגון לעצמך, כבילוי עם חברה, קולגה או בת משפחה. ואכן - לסדנאות מגיעות הרבה נשים שמשאירות ילדים קטנים בבית, ומגיעות לשבור את שגרת השבוע שנעה פעמים רבות באותו מסלול של עבודה-בית-ילדים.

לפעמים גם חוגגים כאן איזה אירוע או יום הולדת או קונים שובר מתנה לסדנה למישהו יקר ואין שמחה ממני לתת בסטודיו שלי את המקום הפיזי והרגשי לדבר הזה.

אני מנסה לבחור את הסדנאות שנערכות כאן בפינצטה ורוצה שיהיו מיוחדות וקשורות לתחום עיצוב הבית (ולא עוד סדנת סריגה בחוטי טריקו...) הסדנאות שנערכות כאן מיועדות לכל אחת שאוהבת עיצוב ויצירה, לא נדרש כל ניסיון או כישרון מיוחד, רק רצון להפעיל קצת את הידיים ואת החלק היצירתי במוח. 

בסטודיו נערכות באופן שוטף סדנאות ריפוד, סדנת האוריגאמי ובקרוב סדנת מקרמה, הדפס על בד ועוד הפתעות.

כאן בסטודיו יש לנו כל יום מחדש את התענוג ליצור, לשדרג ולחדש. אנחנו רוצים להעביר את זה הלאה, כדי שכולם יוכלו להרגיש, כמונו, מהי חדוות יצירה, כמה אדרנלין מופק בתהליך וכמה מתגמלת היא העבודה עם הידיים. לכן, בסדנאות שפיתחנו כל אחד יכול למצוא את עצמו וללמוד משהו חדש. להפתיע את עצמו. להתבטא.  

אפשר להגיע, להתאהב ולחזור הביתה עם רהיט חדש ומרופד.

אנחנו מאמינים שעם הדרכה נכונה כל אחד יכול ליצור פריטים מעוצבים. גם מי שמימיו לא עבד עם הידיים. הסדנאות בסטודיו בנויות כך שבסופן כל משתתף חוזר הביתה עם יצירה מוחשית ועם כלים, רעיונות וים של השראה להמשיך וליצור.

הסדנאות הן בשבילכם, כדי שתוכלו ליצור בעצמכם פריטים מקוריים לבית או למישהו יקר במתנה.

מובן שתמיד נשמח לעשות את העבודה עבורכם, ולקלוע לטעם של כל אחד, אבל אנחנו מזמינים אתכם לנסות זאת בעצמכם. אין תחליף לתחושת הסיפוק, ובעצם גם לתשובה "זה? אה, אני עשיתי" (חובה לענות בנונשלנט) - כשישאלו אתכם היכן רכשתם את הפריט הנפלא הזה.  

ולסיום- הנה גוף תאורה מהפנט שעיצבה ויצרה מיטל בעבודה מאומצת, חקירה מרובה והמון מעוף.
נכון שהוא מדהים?

אני רוצה להודות למיטל ולאביבית
על האירוח החמים והנעים
ועל כך שגילו לי שלפעמים כדאי להפסיק לספר לעצמנו סיפורים
ופשוט לנסות משהו חדש.