"חיינו שבכתב היו לחיינו שבעל פה.
חיינו שבעולם הבא לחיינו שבזה.
חיינו הממהרים וחיינו העוברים לאט.
דרך שתי נקודות עובר רק קו ישר אחד."
מתוך: דרך שתי נקודות / יהודה עמיחי
פסח מאחורינו.
עשרה ימים של יציאה טוטאלית משגרה שהיא כל כך חשובה עבורי.
והנה כבר עבר שבוע מאז שבנו לחוף מבטחים
מוכן ומובן ומאורגן
ואני עדיין מנסה להסתנכרן.
מנסה לארגן את פתקי הפוסט איט הצבעוניים שממלאים את ראשי.
ליצור ערימות ערימות.
פעם מלאכת הארגון-מחדש הייתה דורשת ממני מעט מאד מאמץ.
היום?
היום זה כבר סיפור אחר.
אנרגיות רבות מושקעות בכל לבנה ולבנה שחוזרת למקומה.
אני כמו רוקמת את חיי בחזרה למקומם.
מחדירה את המחט דרך הדף הלבן ומוציאה אותה מעברו השני.
עולה ויורדת ושוב ושוב.
מייצרת את החיבורים שמחזיקים אותי.
שמחזקים אותי.
ועוד מעט יום העצמאות
(...)
העבודות המהפנטות של האמנית הגר ורדימון
מבטאות עבורי בדיוק את הצורך הזה.
הצורך לחבר. לאחד.
חוט רקמה עדין עובר הלוך וחזור בין נקודות בלתי נראות
וכך נוצרים אלמנטים שהם כמו מרחפים ומקובעים בו זמנית.
קצת כמו מה שאני מרגישה בימים האחרונים.
היא אישה אחת, מוכשרת בטירוף, בשם הגר ורדימון.
אני עוקבת אחר עבודותיה מזה זמן מה ומתמוגגת בכל פעם מחדש.
אני אוהבת את הפשטות. את הנוסטלגיה. את העצב הגדול. וגם את חוש ההומור.
את האסתטיקה. והטכניקה. את האמת. את הקושי והרוך.
ממש כמו בחיים
מצליחה הגר לחבר בין האלמנטים השונים,
בין הטוב והרע
השמחה והכעס
הפחד והביטחון.
פניתי להגר ושמחתי כשנאותה לבקשתי
שתכתוב כמה מילים עליה ועל עבודותיה.
אני יודעת שזה לא היה לה פשוט.
ולכן אני מעריכה את מילותיה כל כך.
*
אמנית, חיה באמסטרדם למעלה מעשור שנים.
הגעתי בעקבות אהבת חיי ויחד אני מגדלים את שני ילדינו (היא והוא שמונה וכמעט שלוש)
עובדת מהסטודיו שבביתי המשקיף אל גינה נהדרת .
פורחת ונפלאה בקיץ מושלגת ולבנה בחורף.
למדתי ב"בצלאל"
ואת העיסוק בחוט, נייר ובד התחלתי אחרי המעבר להולנד ולידת בתי
המקור (כמובן) הוא
אי שם
בילדותי
אמי ארגה שטיחי קיר גדולים ומרהיבים על נול עץ גדול ומסיבי.
תמיד היו בסביבה ערמות חוטים צבעוניות.
כך שהעיסוק בחוט, בטקסטורה וצבע היה שם כל הזמן.
מקורות ההשראה שלי הם בעיקר
תמונות וספרים ישנים.
אני חובבת שווקים ישנים ( תודה אמסטרדם !)
ונוברת בחדווה בכל ערמת ניירות וספרים שאני מוצאת.
יש ברשותי אוסף גדול של ספרי
לימוד והדרכה, ספרי טבע וספרי ילדים. כולם ישנים ומופלאים.
ובנוסף ההשראה נמצאת במוסיקה,
בצבע, ונייר (ואור) או אפור תלוי באיזה עונת שנה מדובר.
תחילת כל עבודה היא במילה, משפט או תמונה.
משם זה ממשיך הלאה.
חיבור בין תמונה, לנייר
או לבד.
החוטים , הצבע.
כל עבודה מרגשת אותי
ואיתה אני יוצאת למסע
של חיפוש.
ולפעמים אני גם מוצאת.
העבודות שלי כולן עוסקות בזיכרון
זיכרונות פרטיים שלי או
זיכרונות של אנשים אחרים ממקומות אחרים.
וזמנים אחרים.
*
בקרוב יתפרסם גם ספר עם מבחר מעבודותיה
והוא וודאי יהיה אפוף קסם, מיסתורין וסיפורים קטנים
שמתעוררים לחיים באיורים עדינים, חורים קטנטנים וחוטי רקמה צבעוניים
פשוטים ועוצמתיים בעת ובעונה אחת.
מי שמכיר אותי יודע שכשאני נתקלת באוצר אני חוקרת אותו לעומקו ולרוחבו.
וכך שקעתי באתר העבודות הנהדר של הגר
והן שבו אותי בין רגע.
בטח עד עכשיו גם אתם התמכרתם.
תשמחו וודאי לשמוע שהגר מוכרת הדפסים של עבודותיה
ולסיום, שיר נוסף של יהודה עמיחי שליווה אותי בשבועות האחרונים
ומאד מתחבר מבחינתי לעבודותיה האניגמטיות של הגר.
*
אדם בחייו אין לו זמן שיהיה לו
זמן לכל.
ואין לו עת שתהיה לו עת
לכל חפץ. קהלת לא צדק כשאמר כך.
אדם צריך לשנוא ולאהוב בבת אחת,
באותן עיניים לבכות ובאותן עיניים לצחוק
באותן ידיים לזרוק אבנים
ובאותן ידיים לאסוף אותן,
לעשות אהבה במלחמה ומלחמה באהבה.
ולשנוא ולסלוח ולזכור ולשכוח
ולסדר ולבלבל ולאכול ולעכל
את מה שהיסטוריה ארוכה
עושה בשנים רבות מאוד.
אדם בחייו אין לו זמן.
כשהוא מאבד הוא מחפש
כשהוא מוצא הוא שוכח,
כשהוא שוכח הוא אוהב
וכשהוא אוהב הוא מתחיל לשכוח.
ונפשו למודה,
ונפשו מקצועית מאוד
רק גופו נשאר חובב
תמיד. מנסה וטועה
לא לומד ומתבלבל
שיכור ועיוור בתענוגותיו ובמכאוביו.
מות תאנים ימות בסתיו
מצומק ומלא עצמו ומתוק,
העלים מתיבשים על האדמה,
והענפים הערומים כבר מצביעים
אל המקום שבו זמן לכל.
מתוך "שעת החסד", יהודה עמיחי
*
והנה כל הקישורים במקום אחר
*
שגרה נעימה.
העבודות שלה נהדרות! נתקלתי בהן לא מזמן, בעקבות הפוסט שכתבתי פה, על עבודות מהז'אנר הזה:
השבמחקhttp://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=561504&blogcode=13675873
בהחלט נהדרות :) הפוסט שכתבת מקסים אף הוא. ממש מקסים!
מחקאת כובת כל כך יפה.. ונוגע ללב. וכך גם העבודות של הגר. ייחודיות ומרגשות. תודה :)
השבמחקתודה רבה! העבודות של הגר היוו עבורי השראה עצומה והמילים פשוט יצאו החוצה מעצמן. שמחה שנגע גם בך.
מחקכרגיל אין לי מילים, הכתיבה שלך והקישורים שלך מרגשים והעבודות שאני מתחברת אליהן כל כך מתוך נושא הזכרון וההתעסקות בו...רגישים ומקסימים, תענוג
השבמחקתודה יפעת :) גם אני מאד התרגשתי מהעבודות של הגר וככה הכל פשוט התחבר.
מחקיופי של פוסט! נעים נעים :)
השבמחקתודה ענבל. נעים זו יופי של הגדרה :)
מחקאיזה פוסט נעים!
השבמחקהעבודות של הגר מופלאות, והשילוב שלהן עם המילים שלך והמילים של יהודה עמיחי יצר קסם...
תודה רעות. אני כמובן מסכימה עם כל מילה לגבי העבודות ומודה לך על הפרגון :)
מחקיהודה עמיחי, העבודות..איזה יופי, אפשר להתחיל את הבוקר
השבמחקשיהיה בוקר טוב ויום נפלא! :)
מחק