אני זוכרת את היום שבו הבאנו את יהונתן מבית החולים.
שבוע עבר מיום היוולדו ואנחנו עוד ניסינו לעכל את הסטטוס החדש
אבא ואמא.
ערן נהג בשיא הזהירות
בלם בעדינות לפני כל מהמורה בכביש
ואני
יושבת במושב האחורי
מלטפת את היד הקטנטנה
ולא מאמינה.
נכנסנו הביתה
הנחנו את יהונתן שישן בסל קל בסלון
ומיד לקח אותי ערן לחדר שבנה עבור היורש.
פתאום הכל הפך מציאותי כל כך
הלב פעם בחוזקה
ודמעות עלו בעיניי
החדר של יהונתן.
מאז ערב ערב אנו משכיבים אותו במיטה
לא לפני שהוא אומר לילה טוב לכל הבובות והציורים שעל הקירות.
ובוקר בוקר אנחנו נכנסים למשמע קריאות "אבא אבא"
(אין עדיין אמא...יש "פיצית").
חדר ילדים הוא מקום קסום ומשמח.
זהו מקום של דמיון, של חלומות וחיוכים.
ליקטתי עבורכם שלוש דוגמאות לחדרי ילדים מיוחדים במינם של שלוש אמהות מוכשרות ומקסימות.
הראשונה- קרן שביט
ששמה מזוהה עם טעם איכותי וייחודי.
החדר שעיצבה לבנותיה בביתה במזכרת בתיה
כולו רוך ומתיקות אך אינו קלישאתי אלא עמוס בהפתעות משובבות נפש.
 |
| צילום: נירית גור - קרבי |
הכל פשוט כל כך ויחד עם זאת שונה כל כך
ושובה את הלב.
 |
| צילום: נירית גור - קרבי |
שילובים של בדים פרחוניים
עם טקסטורות של עץ, פח וקש
משתלבים זה בזה בטבעיות נעימה.
 |
| צילום: נירית גור - קרבי |
והמון צעצועי וינטאג' נהדרים
שלבטח לכל אחד סיפור מרתק
על ילד או ילדה שאחזו בהם ונהנו מהם פעם
 |
| צילום: נירית גור - קרבי |
והכל מסודר
אבל לא מסודר מידי.
חדר שאפשר לרוץ בו
ולהשתולל
ולצחוק
ולדמיין
ולחלום.
 |
| צילום: נעמי יוגב |
ממשיכים לחדר מופלא נוסף
החדר שיצרה עופרה רון מזור
עבור ילדיה.
עופרה אספה פריטי וינטאג' אמיתיים
והפיחה בהם חיים מחודשים
 |
| צילום: אילאיל זיו |
 |
| צילום: אילאיל זיו |
כל כך מרענן ומפתיע
לגלות חדר ילדים שאינו עונה להגדרת שטאנץ.
חדר שהוא מכבד
בגובה העיניים
מקושט בעדינות
ומאפשר חופש ויצירה.
 |
| צילום: אילאיל זיו |
 |
| צילום: אילאיל זיו |
 |
| צילום: אילאיל זיו |
ניתן לראות גם מטבח קטן בצד החדר
שעופרה מייצרת בעצמה.
תוכלו לקרוא עוד על יצירתה של עופרה
בפוסט שהעליתי לא מזמן.
 |
| צילום: אילאיל זיו |
 |
| צילום: אורלי אלקלעי |
חדר לתאומים
בן ובת
ותראו כמה מקסים!
אורלי הצליחה לעצב עבור השניים
כך שיתאים לכל אחד ואחת ויהיה מזמין ונעים.
 |
| צילום: אורלי אלקלעי |
לכל אחד פינה משלו
ועדיין אפשר לשחק ביחד,
לגלות סודות
בשקט בשקט
ולהתגלגל מצחוק מידבק.
 |
| צילום: אורלי אלקלעי |
 |
| צילום: אורלי אלקלעי |
השימוש בטפטים עדינים
כל אחד בדוגמא שונה אך בגוון דומה
יוצר אחידות והפרדה בו זמנית.
לכל בובה מקום של כבוד על המדף הפשוט
ולצד המיטה ארגזי עץ
בהם נחים הצעצועים.
 |
| צילום: אורלי אלקלעי |
 |
| צילום: אורלי אלקלעי |
כיף לגלות שניתן לעצב חדרי ילדים
מקסימים עם נגיעות אישיות.
אני מאמינה שהחדרים האלה הם כל כך נהדרים
משום שאפשר ממש להרגיש
שילדים חיים בהם
וגדלים בהם בהנאה גדולה.
זה מקסים אבל אני מקווה שגם מישהו משחק שם...........
השבמחקשמחה שאהבת! יש לי הרגשה שמשחקים בחדרים האלה בלי סוף (וגם ישנים טוב בלילה...)
מחקמקסים ביותר. אוהבת מאוד את האוירה בכל אחד מהחדרים ואת הטפט עם הנקודות :)
השבמחקאיזה יופי שאהבת! :)
מחקהכול יפה וכתוב יפה אבל למה אותה מיטה (של איקאה נראה לי?) בכל החדרים... היה נחמד אם גם היה חדר אחד מבין השלושה שיתאים לבנים (לא לתינוק)
השבמחקאני מניחה שרואים את המיטה שוב ושוב משום שהיא באמת מוצלחת. ואל דאגה יהיו דוגמאות גם לחדרים לבנים בפוסטים הבאים. יש למה לצפות :)
מחקורגע...גם בחדר של אורלי וגם בחדר של עופרה גרים בנים זכרים לתפארת מדינת ישראל...אז אפשר לנשום לרווחה :)
מחקפוסט מקסים. חדרים מהממים. אני רק רק מסתכלת על הבלאגניסט שיש לי בבית ויודעת יודעת שאצלי זה לא היה נשאר כך, לא במדפים, לא הטפטים חסרי הקשקושים, ולכן אולי אני שומרת את הביצועים ליותר מאוחר... ומה עם החדר של יונתן? מתבקש לא? :-)
השבמחקכל דבר בעתו :) החדר של יהונתן אט אט מקבל צורה...
מחקשוב כמו שכתבתי קודם המיטה לא מוצלחת ואין סיבה לחזרה עליה (אין לנו הסכמה בזה.. למרות שקיימות מיטות ברזל יפות ואפילו אני עצמי גדלתי על מיטת ברזל לבנה בחדר שכולו מעץ.. אני אישית לא אכניס מיטת ברזל לילד שלי בשום מיקרה ובטח לא עם סורגים מאחורה במקום ראש מיטה). באמת אבל חוץ מזה הכול ממש יפה!
השבמחקשמחה שבסה"כ אהבת. כמו שנאמר "על טעם ועל ריח" :)
מחקאיזה יופי של חדרים! אני אוהבת את המושלמות שבחוסר המושלמות הנינוחה והנושמת שלהם. כיף לראות שיש לנו דברים כאלה גם בארץ. אכן כל אחת ואחת מהאמהות כאן מעצבת בחסד :)
השבמחקאיזה כיף! :)
מחקהי
השבמחקמאיפה המיטות מתכת האלה?
תודה!!
אני חושבת שמאיקאה. לא בטוחה שהם עדיין מוכרים אותן בארץ :(
מחק