בוא איתי אל הגליל...

לפעמים מגיע רגע שבו אדם עוצר, לוקח נשימה, מביט סביבו
ולפתע באה לו תובנה...

אני צריך חופש!

*האמת שהתובנה הזו בד"כ באה עם עוד ה מ ו ן סימני קריאה
אז יותר משהו בסגנון הזה:



אני צריך חופש!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!

אם האדם הזה יסודי כמו במקרה הנדון,
הוא מתחיל להריץ חיפושים באינספור
אתרי צימרים/בקתות/אוהלים אינדיאניים/אחוזות וכן הלאה...
התמזל מזלי ודווקא בפייסבוק, בין ים הסטטוסים, התגלתה פינת החלומות:

חאן תמר וגפן
במצפה הילה

http://www.tamar-gefen.co.il

אז הרמתי טלפון ומהצד השני ענה קול נעים ורגוע
קולה של תמי
ומיד ידעתי שאנחנו בידיים טובות.

ובכל זאת...
אתם מכירים את החשש הקטן שמזדחל...
החשש הזה שאולי המקום לא יהיה נעים, מקסים וחלומי
כפי שהוא מוצג באתר האינטרנט המסוגנן...
שאולי החדר יהיה חשוך, שיהיה נוף למוסך, שארוחת הבוקר הכפרית
תזכיר יותר ארוחת בוקר קיבוצית
("ביום ראשון...ביצה קשה, ביום שני...ביצה קשה..."
מכירים את השיר?)

אז היה חשש...
וברגע שפגשנו את תמי וירון
המארחים המקסימים
הוא נעלם בגדול
ופינה מקומו לתחושת אושר עילאית

לאחר שיחת היכרות מחויכת

הזמינו אותנו תמי וירון ליקב המשפחתי

אותו מטפח ירון בהמון אהבה.

ולפני שהספקנו להגיד "ביצה קשה"

הוגשו לנו שתי כוסות יין טעים טעים 

וכמובן משמח לבב אנוש.

שבנו לחדר המעוצב למשעי

מבושמים קלות...

והתחלנו לבחון את ההיצע

ואיזה היצע!

נראה שהשניים חשבו על הכל!

מצעי כותנה מפנקים,

מגבות שמנמנות ונעימות,

פינת רביצה מול טלויזיה ענקית,

מערכת סטרימר עם המון סרטים ומוזיקה

ועוד ועוד ועוד...

כל פינה בחדר ובמתחם החאן והיקב

מעוצבים בחוכמה ובכישרון אדיר

ומבוצעים באופן מושלם

(תמי אחראית על העיצוב-ירון על הביצוע)

בחדר חיכו לנו עוגיות, עוגה, טראפלס וכמובן יין

כולם מעשה ידיהם של תמי וירון

לאחר שנת לילה טוב 

(משהו שלא חווינו כבר די הרבה זמן...

הורים לתינוקות קטנים בעבר ובהווה יבינו כמובן)

התעוררנו לבוקר גלילי, קריר ורטוב

וכמו קסם...

דפיקה בדלת!

ותמי עומדת וידיה עמוסות בשלל מטעמים

נכנסת,מניחה על שולחן ויוצאת

וחוזרת שוב עם עוד פינוקים

ואז עוד שואלת איזו ביצה אנחנו רוצים!!!

השחיתות!

טועמים מהכל...אי אפשר שלא.

אפילו שכבר אין מקום

לא רוצים להעליב אף סלט, גבינה או קיש

אחחח...אלה החיים!

לאחר התייעצות קצרה

ערן (בעלי, שיחיה...)

מגלה שמעולם לא הייתי בראש הנקרה

או במערת קשת!

"חור בהשכלה!"

הוא זועק

ואנחנו כבר בדרכינו לכבוש את הגליל המערבי בסערה.

בראש הנקרה חטפנו שפריצים אדירים

ונתנו כבוד ל"אמא-טבע"

ובמערת קשת נהנינו מהפריחה הנפלאה 

למחרת קמנו לבוקר חדש וכמובן...מפנק

למזלנו בדיוק באותה שבת ערכה מיכל קרן גלמן

המוכשרת בטירוף

ותושבת מצפה הילה

מכירה של כלי הקרמיקה 

המקסימים שלה

https://www.facebook.com/ceramic.mkg

מה, לא נלך?

בטח שנלך!

תמי הציעה שנלך ברגל 

וכך היה.

בדרך עברנו על פני מרבדים של פרחים 

בשלל צבעים

וזמזמנו שירי ט"ו בשבט

(טוב, נו...שיר ט"ו בשבט)

חזרנו הביתה עמוסים בחוויות,
בעוגיות של תמי,
ביין של ירון
ובכלים היפהפיים של מיכל

אז איך אפשר לסכם סופשבוע שכזה?

במילה אחת:

פ י נ ו ק

(חפשו את ההגדרה במילון- בטח יהיה כתוב: "חאן תמר וגפן")